גידול של פי שלושה בחילוטים עקב עבירות פליליות, ומסתבר שהבנקים מסייעים למשטרה לאתר נכסים פיננסים של חשודים כבר בשלב החקירות הסמויות * כונס הנכסים הראשי במשרד המשפטים מדווח גם על גידול של 20 אחוז בבקשות לפשיטות רגל בזכות רפורמה המגבילה את ההליכים ל-56 חודשים בלבד
עלייה דרמטית בהיקפי תיקי החילוט על רקע עבירות פליליות שנחשפו בשנים האחרונות עקב פעילות התקיפה הכלכלית של המשטרה בשיתוף רשות המסים.
לפי דו"ח של האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים, פרופ' דוד האן, בשנת 2014 נרשמה עלייה של 50 אחוז במספר תיקי החילוט שנפתחו על רקע של עבירות פליליות. בשנה 2014 נפתחו 254 תיקים לעומת 173 תיקים בלבד בשנת 2013, ורק 152תיקים בשנת 2012.
יחידת החילוט הוקמה בחודש אפריל 2014 לנוכח התמשכות ההליכים הפליליים לצד מורכבות הליכי החילוט וריבוי הרשויות המעורבות בהליך. הצורך בהקמת יחידה שתרכז את הנכסים התפוסים והחילוטים גבר עם העמקת האכיפה הכלכלית המשולבת, אשר מתגלה כאפקטיבית מאוד, במיוחד בכל הקשור לתקיפת ארגוני פשיעה. היחידה מטפלת ברכוש החל מיום תפיסתו הזמנית על ידי יחידות המשטרה ורשות המסים ועד לקבלת החלטה על חילוטו הרשמי בסוף ההליך המשפטי הפלילי - החלטה שמקבל בית משפט פלילי או אזרחי.
כיום, היחידה גם מסייעת לגורמי החקירה בתפיסת נכסים עוד בשלב החקירה הסמויה, והיא זו הממשיכה להיות אחראית על גיבוש מדיניות אחידה לטיפול ברכוש, להקמת תשתיות לניהול התפוסים, השקעתם בכלים פיננסיים ומכירתם.
פרופסור דוד האן
מטבע הדברים, בעקבות הגברת הפעילות של רשויות האכיפה ובתי המשפט, גדל משמעותית גם היקף הרכוש שנתפס מידי עבריינים על גווניו השונים טרם החילוט הרשמי, והוא עומד כיום בממוצע על נכסים בשווי של 330 מיליון שקל בשנה.
לפי נתוני יחידת החילוט, במהלך שמונה חודשים בשנת 2014 נכנס לקרנות החילוט סכום גבוה פי שלושה כמעט לעומת השנה הקודמת, 59 מיליון שקל שחולטו עקב עבירות על חוק איסור הלבנת הון, לעומת 22.5 מיליון שקל בלבד בשנה הקודמת. בנוסף, נכסים בהיקף 11 מיליון שקל חולטו לפי פקודת הסמים המסוכנים, בארבעה מיליון שקל יותר מאשר בשנה הקודמת.
המרוץ אחר הנכסים
עו"ד אורי גולדמן, העוסק בתיקי הלבנת הון ומסים, מייחס את הזינוק בנתוני החילוט לכמה גורמים: לדבריו, נושא התקיפה הכלכלית ותפיסת הנכסים הפך להתמחות גם בתוך המשטרה. "המשטרה עובדת היום אחרת: מיפוי הנכסים של חשוד מתבצע עוד לפני מועד המעצר. פעם, היו נכנסים לתיק ואז לא היה כבר מה לחלט. היום, במועד ה'פרוץ', כל הנכסים כבר בידיהם, התפתח מירוץ בנוגע לנכסים, וכך גדל היקף התפיסות".
להמחשת הדברים, עו"ד גולדמן מצביע על צווי חילוט שניתנים לבנקים כ"צו רדום", כזה שממתין לכניסת כסף לחשבון, ולבנק אסור לדווח עליו ללקוח. לדבריו, במקרים מסוימים פקידי בנק טועים ומקפיאים למשל גם כרטיסי אשראי, מה שבנסיבות מסוימות יכול לשמש ללקוח כהתרעת "צפה פגיעה" כהליך מקדים למעצר וחקירה.
עו"ד אורי גולדמן
לדברי עו"ד גולדמן, הגידול המשמעותי בחילוטים נובע בעיקר מאופיו הדרקוני של החוק לאיסור הלבנת הון בישראל: אם בעבר תפיסת נכסים בהליך רגיל התייחסה בעיקר לתפיסת "כסף חי", מאז שגם עבירות הלבנת הון נכנסו לתמונת החילוט החלו לתפוס גם רכוש כמו נכסים ודירות, שאדם צבר כל חייו, גם לפני תקופת ביצוע העבירות בגינן הוא הורשע.
לאחרונה, אומר גולדמן, בית משפט העליון הציב גבולות מסויימים לאכיפה, כאשר קבע בתיקרונאל פישר, כי אין לבצע "כפל חילוט", כלומר אין לתפוס נכסים פעמיים, גם על עבירת המקור (במקרה של פישר – עבירות שוחד) וגם על עבירת הלבנת ההון שנטען כי בוצעה עקב אותם הכספים.
המודל הישראלי מקבל ביטוי גם ברשויות אכיפה של מדינות נוספות. כך למשל, משלחת של כוח המשימה המעצב את המדיניות הבינלאומית בתחום הלבנת ההון (FATF )ביקרה לאחרונה בישראל והתעניינה בהכללת עבירות מס כעבירות מקור בחוק הלבנת הון בארצותיהם, מהלך שמתוכנן בישראל ואם ייצא לפועל עשוי להגדיל עוד יותר את היקף החילוטים.
משלחת FATF עם שרת המשפטים שקד והמנכ"לית פלמור
אופק חדש לפושטי רגל
דו"ח כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) מדווח גם על עלייה חדה בפעילות ההליכים המשפטיים של פשיטות רגל. יותר מ-43 אלף תיקים, עלייה של 45 אחוזים לעומת מספר התיקים שטופלו בשנת 2012, ולא פחות מעניין, עלייה של 220 אחוז (!!!) לעומת שנת 2009.
14.5 אלף בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל הוגשו בשנת 2014, עלייה של 20 אחוזים לעומת שנת 2013.
גידול דומה נרשם במספר צווי הכינוס והקפאת ההליכים שאושרו לפתיחה בסוף על ידי בתי המשפט, 13 אלף תיקים, גידול של 17 אחוזים ביחס לשנה קודמת. מתוכם, ב-5,300 תיקים ניתן צו פשיטת רגל, עלייה של יותר מ-40 אחוזים תוך שלוש שנים.
בתחום המקביל של פירוק חברות מסחריות, בשנת 2014 הוגשו כ-800 בקשות וניתנו 520 צווי פירוק, עלייה של כשמונה אחוזים לעומת השנה הקודמת.
יואב שיינר, בעל חברת י.ש.ש העוסקת במחיקת חובות והסדרים של חייבים מול הבנקים ונושים אחרים, אומר כי העלייה הדרמטית במספר הבקשות לפשיטות רגל היא אינדיקציה לגידול בכמות ההלוואות, הזמינות והקלות שבה ניתן לצרוך אשראי בצורה לא מבוקרת: "הבנק מחזר אחריך כמו גבר שמחזר אחרי אשה יפה. יש הלוואות מהמעסיק, והלוואות חוץ בנקאיות מכרטיסי אשראי וגופים אחרים בריבית גבוהה. כשאתה צורך אשראי יתר, אתה פוגע בהכנסה הפנויה, ובסופו של יום צריך גם לשלם".
גם עו"ד אליהו סלמאסי העוסק בייצוג חייבים חושב שהגידול במספר פושטי הרגל קשור בתרבות הצריכה, אבל הוא מכוון ליוקר המחיה הגבוה בישראל אשר מאלץ אנשים לחיות באוברדראפט תמידי, "כאשר ההכנסה נמוכה לעומת ההוצאה אנשים לוקחים הלוואות על גבי הלוואות, אבל מדובר בשיטה לכיבוי שריפות בלבד אשר מביאה אותם למצב בו הם עומדים מול תהום עמוקה".
עו"ד סלמאסי רואה גורם נוסף, המצב הבטחוני. "מאז מבצע 'צוק איתן' בעלי עסקים קטנים רבים מאזור הדרום נכנסו למעגל החייבים. הכנסותיהם קטנו והם התקשו לעמוד בהתחייבויות".
יואב שנייר
הליכי פשיטת רגל מאפשרים אמנם את צמצום החובות אולם עקב ההתארכות שלהם, האופציה הזולה עבור נושים וחייבים היא לחסוך בהליכים משפטיים מתישים ולהגיע להסדרים. זה בדיוק המודל העסקי של שיינר, שלטענתו האופציה הזו מועדפת גם על ידי הבנקים אפילו במחיר קיצוץ משמעותי של החוב, ובמיוחד בתקופה של "חיסול חובות" בסוף שנה.
כדי להתמודד עם מגמת הגידול בהליכי פשיטות הרגל (ופירוק החברות), הרחיב הכנ"ר את פעילותו המקוונת והוא מאפשר תשלומים באמצעות הרשת. במהלך השנה האחרונה הוטמעה הרפורמה בהליך פשיטות הרגל, שעיקרה תחימת ההליך בזמן, לימוד כלכלי של החייב, הכנת תוכנית פירעון אישי ובתום ביצוע התוכנית - סדר גודל של עד ארבע וחצי שנים לערך מפתיחת ההליך ועד לקבלת הפטר של החייב מהחובות שלא נפרעו.
פרופ' האן, הכנ"ר והאפוטרופוס הכללי, אומר שבדיוק בגלל זה החל משרדו לייעל את ההליכים: "בשנים האחרונות הצבנו לעצמנו כיעדים מרכזיים את השבחת היכולות המקצועיות ואת שיפור השירות לאזרח, תוך פיתוח כלים מתוקשבים (באמצעות האינטרנט). פעלנו להפחתת העלויות בפתיחת הליך של חדלות פירעון, שכן סכום הפיקדון מנע מאוכלוסיות חלשות את הנגישות להליכים משפטיים. הפחתנו משמעותית את סכום הפיקדון המשולם בעת הגשת בקשה לצו כינוס ובקשה לפירוק חברה".
עו"ד אליהו סלמאסי
עו"ד סלאמסי מסביר כי בצו כינוס והקפאת הליכים במתכונת החדשה ממונה מנהל מיוחד מטעם הכנ"ר ובית המשפט. לפי הרפורמה, חייב שהוכרז פושט רגל יקבל הפטר שפירושו "חנינה", מחיקת החובות במהלך התקופה שנקצבה ל-54 חודשים, לעומת 10 שנים ויותר בעבר.
"הרפורמה המתוארת בתחום פשיטות הרגל נותנת תקווה לאנשים לצאת לפרק ב' בחיים הרבה יותר מהר", מסביר עו"ד סלאמסי. לדבריו, הרפורמה מאפשרת למנהל המיוחד להמליץ על מתן הפטר כבר אחרי 18 חודשים, ובתנאי שהחייב התנהל בהליך בצורה תקינה – שילם את התשלומים החודשיים במועדם, הגיש דו"חות והתנהל בשקיפות מול המנהל המיוחד. הכל בתנאי שהחובות נוצרו בתום לב ולא תוך כדי הונאה.
אחרי 54 חודשים מקסימום ממצים את כל ההליכים ובמרבית המקרים בית המשפט מסתפק במה שנכנס לקופה ו"שולח את הבן אדם הביתה עם מחיקת חובות".
